טעימה מהפרשה – פרשת תולדות: נזיד העדשים של יעקב ועשו

מתכון בעקבות פרשת השבוע – תולדות

יש מאכלים שמוזכרים בתורה, אבל לא תמיד אנחנו עוצרים לחשוב על הסיפור שמאחוריהם.

והשבוע, בפרשת תולדות, מצאתי מאכל וסיפור שכולנו מכירים: עדשים!

בפרשה אנחנו קוראים על יעקב ועשו, שני האחים שנולדו ליצחק ולרבקה, ועל סיפור מכירת הבכורה ליעקב תמורת נזיד עדשים.

האמת היא שכשקראתי שוב את הסיפור, חשבתי כמה מעניין שדווקא סיר של אוכל פשוט הפך לחלק מאחד הסיפורים המוכרים בתורה.

אז השבוע, בפינה שלי ״טעימה מהפרשה״, בחרתי להכין מרק עדשים וירקות חם וביתי, בהשראת נזיד העדשים של יעקב.

וכמובן, הכנתי לכם גם פעילות קטנה עם הילדים ושאלות לשולחן השבת.

מה הקשר בין פרשת תולדות לעדשים?

בפרשת תולדות מסופר על לידתם של יעקב ועשו, הבנים התאומים של יצחק ורבקה. עשיו נולד ראשון ויעקב תפס בעקב עשו מכיוון שעקף אותו עם הבכורה..

התורה מתארת את ההבדלים ביניהם: עשו היה איש שדה וציד, ואילו יעקב היה איש תם יושב אוהלים.

יום אחד יעקב מכין נזיד, ועשו חוזר מהשדה כשהוא עייף.

וכך נאמר בתורה: ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף״ (בראשית פרק כ״ה, פסוק כ״ט)

עישו רואה את התבשיל ומבקש מיעקב לאכול ממנו.

הוא אומר: ״הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי״ (בראשית פרק כ״ה, פסוק ל׳)

אבל יעקב מבקש מעשו קודם כל למכור לו את הבכורה.

בהמשך מסופר שעשו נשבע ומכר ליעקב את בכורתו, ויעקב נתן לעשו תמורתם לחם ונזיד עדשים.

״וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים״ (בראשית פרק כ״ה, פסוק ל״ד)

וכך אנחנו מגלים שהתבשיל שהכין יעקב היה נזיד עדשים.

מהי הבכורה, ולמה עשו ויתר עליה?

במשפחה שבה יש כמה ילדים, הבכור הוא הילד שנולד ראשון.

אבל בסיפור של יעקב ועשו, הבכורה היא לא רק עניין של סדר הלידה. יש לה גם משמעות של מעמד ואחריות במשפחה.

עשו חוזר מהשדה כשהוא עייף ורעב, ורוצה לאכול מיד.

יעקב מבקש ממנו את הבכורה בתמורה לנזיד.

התורה מספרת שעשו מסכים, ובסוף הסיפור נאמר:

״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה״ (בראשית פרק כ״ה, פסוק ל״ד)

כלומר, עשו לא ייחס לבכורה את החשיבות הראויה לה.

כשחשבתי על הסיפור, הרגשתי שיש כאן נושא מעניין לשיחה עם הילדים.

לפעמים אנחנו רוצים משהו מאוד באותו רגע, וקשה לנו לחשוב על מה שיקרה אחר כך.

אבל לא כל דבר שאנחנו רוצים עכשיו שווה את המחיר שאנחנו עלולים לשלם עליו.

וזה משהו שאפשר ללמוד ממנו גם בחיי היום־יום.

מה מיוחד בנזיד העדשים שמוזכר בפרשה?

בתורה לא מופיע מתכון מסודר לנזיד של יעקב.

אנחנו לא יודעים אילו תבלינים הוא הוסיף, כמה זמן בישל את העדשים או אילו מרכיבים נוספים היו בתבשיל.

אנחנו כן יודעים שמדובר בנזיד עדשים, ושעשו התייחס אליו כאל תבשיל אדום.

יש גם מדרש מעניין שמביא רש״י: באותו יום נפטר אברהם אבינו – אבא של יצחק אבינו, ויעקב הכין את נזיד העדשים כדי לנחם את יצחק אביו.

לפי דברי חז״ל, לעדשים -שהם עגולים- יש קשר גם למנהגי אבלות וניחום אבלים.

חשוב לזכור שזהו הסבר שמובא בדברי חז״ל, ולא פרט שמוזכר במפורש בפסוקים.

בעיניי, זה מוסיף לסיפור עוד משמעות: מאכל פשוט שקשור גם למשפחה ולרגעים שבהם אנחנו דואגים אחד לשני.

המתכון שלנו לפרשת תולדות – מרק עדשים וירקות

לכבוד פרשת תולדות בחרתי במתכון למרק עדשים וירקות שכבר נמצא באתר שלי.

אומנם המרק איננו ממש אדום כמו נזיד העדשים שיעקב הכין, אבל זה אחד המרקים שאני אוהבת להכין, במיוחד כשמתחשק משהו חם וביתי.

במתכון שלי יש עדשים כתומות, תפוחי אדמה, בטטה, גזר, בצל וירקות נוספים.

את הכול מכינים בסיר אחד, ולאחר הבישול מועכים את הירקות כדי לקבל מרקם נעים.

המרק הוא פרווה ומתאים גם לארוחה משפחתית.

אני אוהבת את האפשרות להכין את המרק עם הילדים, לתת להם לעזור בשטיפת העדשים ובהוספת המרכיבים שמתאימים לגילם, ובזמן שהמרק מתבשל לספר להם את הסיפור על יעקב ועשו.

למתכון המלא למרק עדשים וירקות באתר הקונדיטורית אליה

פעילות קטנה עם הילדים

בזמן שמכינים את המרק, אפשר לפתוח את החומש בפרשת תולדות ולקרוא יחד את הפסוקים.

אפשר אפילו להראות לילדים את העדשים לפני שהן נכנסות לסיר ולספר להם על הנזיד שהכין יעקב – שכנראה היו עשים כתומות כמו שאנו משתמשים במתכון הזה…

ואז לשאול:

• מי היו ההורים של יעקב ועשו?
• מי משני האחים נולד ראשון?
• מי הכין את נזיד העדשים?
• מאיפה חזר עשו כשהוא היה עייף?
• מה ביקש יעקב מעשו בתמורה לנזיד?
• למה חשוב לחשוב לפני שמקבלים החלטה?
• האם קרה לכם שרציתם משהו מאוד, ואחר כך גיליתם שהיה כדאי לחכות?

אפשר גם לעשות פעילות קטנה: לחשוב יחד על מצבים שבהם אנחנו צריכים לבחור בין משהו שאנחנו רוצים עכשיו לבין משהו שחשוב לנו יותר בהמשך.

למשל, האם כדאי לבזבז את כל הכסף שחסכנו על ממתק אחד, או להמשיך לחסוך למשהו שאנחנו באמת רוצים?

זו דרך פשוטה לדבר עם הילדים על בחירות ועל חשיבה לפני מעשה.

מה אפשר ללמוד מסיפור נזיד העדשים?

מה שתפס אותי בסיפור הוא לא רק הנזיד עצמו, אלא הבחירה שעשו עשה.

הוא היה עייף ורעב, ובאותו רגע האוכל היה הדבר שהכי העסיק אותו.

אבל הבכורה הייתה דבר בעל משמעות, והוא בחר לוותר עליה.

אני חושבת שהסיפור הזה מזכיר לנו כמה חשוב לעצור ולחשוב לפני החלטות משמעותיות, במיוחד כשאנחנו עייפים, כועסים או רוצים משהו מאוד.

גם לילדים זה יכול לקרות.

לפעמים הם רוצים משהו עכשיו ומתקשים לחכות, ולפעמים גם לנו, המבוגרים, זה קורה.

ומה שאני אוהבת בפינה הזאת הוא שאפשר לקחת סיפור מהתורה ולמצוא בו רעיון קטן לשיחה משפחתית, בלי להפוך את שולחן השבת לשיעור ארוך.

שאלה לשולחן שבת

איזה מאכל הכין יעקב אבינו בפרשת תולדות?

התשובה: נזיד עדשים.

ומה ביקש יעקב מעשו בתמורה לנזיד?

יעקב ביקש מעשו למכור לו את הבכורה.

ולמה התורה מספרת שעשו נקרא גם אדום?

במהלך הסיפור עשו מבקש לאכול מהתבשיל האדום, והתורה קושרת לכך את הכינוי אדום.

ואפשר להוסיף שאלה לכל המשפחה:

האם עדיף תמיד לקבל מיד את מה שאנחנו רוצים, או שלפעמים כדאי להתאפק ולחשוב מה באמת חשוב לנו?

שבת שלום וטעימה מהפרשה!

אני מקווה שגם השבוע נהניתם מהחיבור בין פרשת השבוע למטבח שלנו.

בפרשת וירא קראנו על העוגות ששרה אמנו הכינה לאורחים, בפרשת חיי שרה הכרנו את הברכה שהייתה בעיסה שלה, והשבוע, בפרשת תולדות, הגענו לסיר נזיד העדשים של יעקב ועשו.

מי היה מאמין שסיר עדשים פשוט יכול להוביל לשיחה כל כך מעניינת על בחירות ועל הדברים שחשובים לנו בחיים?

שנזכה תמיד לבחור בטוב, לדעת להעריך את מה שיש לנו ולחשוב גם על מה שחשוב באמת.

שבת שלום,
אליה ❤️